סיור קולינרי בחיפה

בעיר הנמל הצפונית שלנו יש כמה וכמה פנינים קולינריות שכדאי מאוד לבקר בהן. החל במזנונים של ואדי ניסנס וכלה במבשלת בירה הבוטיק שבה תמצאו גם המבורגרים משובחים.

''חיפה-חיפה, עיר עם תחתית, חיפה-חיפה, עיר בלי עתיד. האומנם?

האמת היא שעד לפני כמה שנים בלבד, אם הייתם מבקשים לשמוע על כמה מסעדות מומלצות בחיפה, היו מסתכלים עליכם במבט מעט עקום, ושולחים אתכם לאכול באחד מהכפרים הדרוזים או באחת משתיים או שלוש מסעדות בעיר התחתית.

כיום, אנחנו ממליצים בהחלט על סיור קולינרי בחיפה, שאותו אפשר להתחיל בוואדי ניסנס: שוק מקומי, לא גדול, שלא עבר את השיניים וההתמסחרות אם תרצו, של שוקי הכרמל ומחנה יהודה בתל אביב ובירושלים, בהתאמה.

התחילו את הסיור שלכם בדוכן של נדימה: וא לא פתוח בכל ימות השבוע, אלא רק בשישי ובשבת. לכאן מגיעים כדי לטעום תבשילים ביתיים, מסורתיים של מי שבשילה כאן במש עשרות שנים. נדימה נפלטרה לפני כמה שנים, אבל הילדים ממשיכים את המסורת שלה, רק בסופי שבוע, כאמור.

במעדניית אבו שאקרה (חורי 38) תמצאו מגוון גדול של מאכלים, דברי מתיקה ושימורים שונים מכל המקומות האפשריים. בסופי שבוע יש כאן גם אוכל מבושל ומעדנים שמכינים ביד, כמו עלי גפן ממולאים ומוצרים אחרים. תמצאו כאן גם מאפי פטאייר, שהוא סוג של מה שמכונה "מועג'נאת" "מאפים ממולאים". לרוב ממולא בתרד, אבל יש גם גרסאות אחרות.

מעדנייה מומלצת נוספת בוואדי היא האפיטייזר: אותו מצאי פחות או יותר, בתוספת מגוון שלם של ערק מישראל ומוחצה לה ומוצרים נוספים שמגיעים לכאן בדרך-לא דרך.  (חורי 45). שאלו על כל סוגי הבורגול שיש כאן ועל החלווה קצח שיש שנשבעים בה כאילו הייתה הגביע הקדוש, לא פחות.

מעדנייה נוספת, מפורסמת מאוד בחיפה, היא המעדנייה של משפחת סואידן. מדובר באחת מהמשפחות הוותיקות ביותר בענף המזון, יבואנים גדולים ומשווקים גדולים לא פחות של מוצרים מכל העולם; בערך 1,500 מוצרים שונים יש כאן.

גבינות במבחר יפהפה, יינות מהטובים בעולם ועוד. אלנבי 39.

איפה אוכלים?

מעיין הבירה: אוכל מרכז אירופאי, מלא מאוד וכבד לעיתים, שמתאים מאוד לימות החורף הקרירים של חיפה. מסעדה מאוד מסורתית, שנפתחה אי שם בשנות השישים של המאה הקודמת. קוסטיצה מדהימה, חזרת חריפה, פסטרמה לבנה תוצרת בית, בירה בלי הפסקה ובעיקר אווירה נפלאה. נתנזון 4 (העיר התחתית).

קפה גלידה יונק: שם מצחיק למקום שבו מגישים אוכל רומני, לא ככה?

 האמת היא שכמו שמעיין הבירה החל את דרכו בתור מפעל נקניקים, גם קפה גלידה יונק התחיל את דרכו כמפעל - גלידה. ולא סתם, אלא ב- 1948. אגף המסעדה התפתח כאן די במהירות, והיום אפשר לומר שזהו אחד מהמקומות הבודדים בישראל בו אפשר לאכול אוכל רומני אמיתי "של פעם". רח' קיבוץ גלויות 23.

ולסיום: ליבירה. מבשלת הבירה של לאוניד ליפקין ושותפיו היא אולי הדבר הטוב ביותר שאתם יכולים לחשוב עליו, במושגים של בירה, המבורגרים ותוספות. המגיעים מתל אביב יופתעו לא רק בזכות איכות הבירה, אלא גם בזכות המנות והמחירים. הנמל 26.